עיצוב מרפאה

פרנסיס בייקון אמר: "גוף בריא משמש לנפש כחדר האורחים. גוף חולה, כבית כלא"

אתה הרופא – גם אתה יכול לעזור למטופליך להרגיש אצלך בחדר אורחים

למעלה מ 24 שנים ניהלתי מרפאת מומחים פרטית, מרפאה שעד היום מטפלת בחולים קשים. למיקום הנוכחי בו נמצאת המרפאה הגענו לפני כ 21 שנים. המקום לא בדיוק היה "מעוצב", אומנם הרופא הביא קבלן שיפוצים שצבע את כל המרפאה, התקין מנורות חדשות, לחדר הרופא נקנו רהיטים מרשימים ושטיח מפואר שהונח מתחת לכל הרהיטים (נק' למחשבה – שטיח מתחת לרהיטים אין דרך לנקות), את שאר החללים, האזור בו נמצאות פקידות הקבלה, הרופאים המטפלים, המטופלים עצמם והאחות הזניחו! פשוט כך, הוחלט שצבע קירות יהיה לבן עם כמה מיטות לשכיבה כורסאות משומשות שהובאו מהמרפאה הקודמת שעזבנו יעשו את העבודה. העיקר שהחדר הראשי – חדר הרופא יהיה מרשים.

חולים באו, חולים הלכו, חלקם שאלו למה המרפאה מוזנחת וחלקם פשוט באו טופלו והלכו, חשוב יותר היה מה מצבם מאשר איך נראה המקום אליו הגיעו.

שנים אחר כך, הגיע הרופא להבנה שעיצוב נכון יביא גם בריאות, כשאתה נכנס למקום מואר, יפה, נקי ומעוצב גם ההרגשה משתפרת ואנו יודעים שיש קשר מוחלט בין גוף ונפש.

למקום הגיעה אדריכלית! שאינה מעצבת פנים, כאן גם המקום להדגיש שקיים הבדל מהותי בין אדריכל ומעצב, אדריכל תפקידו לתכנן את החלק החיצוני של המבנה וקירות פנימיים ולהגיש תכניות לאישור העיריה, מאידך, מעצב/ת יכולים לשנות ולטפל רק במבנה הפנימי הקיים אבל גם לתכנן נכון מבחינת צבעוניות, מיקומים, פתחים ותאורה.

אחרי מספר חודשים שבהם עבדנו "באתר בניה", קיבלנו מרפאה נקיה, צבעונית בחלקה, ריהוט שחלקו נקנה חדש, עמדת המזכירות עברה מקום וסוף סוף היה לה חלון והאנשים הרגישו שהם מגיעים למקום מכיל ומרפא.

שנים מספר אחרי החלטתי ללכת ללמוד הום סטיילינג ואז להתקדם לעיצוב פנים. עם סיום הלימודים התחלתי לעבוד בתחום העיצוב וגם נשארתי לנהל את המרפאה. אחרי מספר פרויקטים שסיימתי הבנתי שמשהו חסר במרפאה כדי שבאמת אנשים יבואו, יטופלו וירגישו "בריאות".

אז איך אני הייתי מעצבת או משדרגת את המרפאה מחדש:

את כיסאות הכהים והמשעממים בחדר ההמתנה ועמדת המזכירות הייתי מחליפה בכיסאות צבעוניים ונוחים (לעיתים אנשים יושבים וממתינים לרופא ו/או מקבלים טיפול כלשהו ולכן נוחות היא הבסיס לעיצוב).

את כל קירות המרפאה הייתי צובעת בצבע בהיר אבל לא לבן מוחלט (למשל 040NWC של נירלט), קיר מרכזי שהוא הקיר אותו רואים מיד כשנכנסים הייתי שמה טפט או צובעת בצבע שונה המתאים לריהוט או לצבע הקירות הנבחר.

הייתי מעצבת פינה עם עציצים אמיתיים ולא משי, ירוק מסמל צמיחה וצמיחה חשובה גם למרפאה וגם למטופלים. הייתי תולה תמונה או שתיים, לא מעמיסה ומשתדלת תמונה שמשדרת בריאות כמו למשל אנשים בטבע, או הטבע עצמו.

את כל גופי התאורה הייתי מחליפה לגופים בעלי נורות לד והייתי מעמידה מנורה או שתיים או אפילו תולה על הקיר תאורת אוירה (תאורה שהאור מקרין ממנה גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה – up/down light).

וילונות הייתי תולה על מוט דקורטיבי ובאזור עם שמש וילונות הצללה, באזור שאין שמש הייתי בוחרת בוילונות בהירים שקופים למחצה (כיום ישנם וילונות לא יקרים שאפשר להחליף כל שנה ואין צורך לכבס).

לארונות קיימים כדאי להחליף ידיות, ניתן היום למצוא ידיות צבעוניות, מעוצבות, מזכוכית או ממתכת, כל אחד לפי טעמו האישי, במידה ואין מספיק מקום אחסון ניתן להביא מסדרת מסמכים למיון וסידור מחדש או לתכנן לכל חדר ארון משלו.

לפרוספקטים ופירסומים שונים הייתי מכינה מעמד, אפילו בהזמנה כדי שלא יהיו מפוזרים בחלל.

בכל מרפאה קיימת פינת קפה/מים או מטבחון, הייתי מניחה ספלים צבעוניים לצוות ולמטופלים הייתי מניחה כוסות חד פעמיות בצבעי הלוגו. גם את התה, הקפה והסוכר הייתי מאחסנת בצנצנות צבעוניות ומעוצבות.

כדאי לרכוש סל עיתונים מעוצב לאלו שעדיין מעיינים בעיתון, דואגת לאינטרנט אלחוטי וטלויזיה בכבלים (לא חלק מהעיצוב אבל חלק מתודעת השרות).

בין הכיסאות בחדר ההמתנה הייתי "מפזרת" שולחנות קטנים.

וכמי שגם עבדה במרפאה וגם למדה עיצוב, אני מציעה ללמוד ולהבין מי קהל המטופלים והמלווים המגיעים  (מבוגרים, צעירים, ילדים, נכים) ורק לאחר מכן,  להתחיל לתכנן ועצב או לשדרג כדי שלא נגיע למצב שהמקום מעוצב ומזמין אבל אנשים בעלי מוגבלויות או ילדים לא מוצאים את מקומם.

אין ספק שמרפאה מעוצבת משדרת בריאות – כמו שנאמר – נפש בריאה בגוף בריא.