עיצוב פנים ואני – סיפורה של מעצבת פנים

חודש אפריל 2024, אני קולטת שעוד מעט אני עם ותק של 13 שנים בתחום ומעולם לא כתבתי מאמר שיכלול גם מקצת מסיפור חיי ואיך הגעתי להיות מעצבת פנים מחד ומאידך מעולם לא כתבתי על תהליך העבודה איתי.

במאמר זה החלטתי לשלב בין השניים, מקווה שתהנו ואשמח לתגובות 🙂

פרק א': לא נולדתי מעצבת פנים

תאמינו או לא, לא נולדתי מעצבת פנים! נולדתי בדור שעבודה במשרה קבועה עד לפנסיה היתה העיקר עבורו, כך גם להוריי.

כבת יחידה קיבלתי את כל תשומת הלב מההורים וגם מסבא וסבתא.

הורי ניצולי שואה, בעקבות זאת אימי היתה עקרת בית, שאהבה חפצי נוי, ציורים, לשנות מיקום רהיטים וחפצים ולסייר בגלריות אומנות.

אבי היה מהנדס בניין, מהנדס ביצוע, עבד עד גיל 91!

בבית תמיד היו פרושות תכניות עבודה (גרמושקות) על השולחן, אבא הסביר לי מה בונים ואיך המבנה , מצד שני, מתוכנן, אמא לימדה אותי איכויות האקססוריז והתמונות שעל הקיר.

מודה שמעולם לא חלמתי או חשבתי ללמוד הנדסת בניין או אומנות.

עבדתי כמזכירה רפואית, ניהלתי מרפאת מומחים כ 24 שנים, בחצי משרה כך שגם גידלתי ילדים וגם עזרתי להורים.

אהבתי את העבודה במרפאה, לא בגלל הבוס אלא בזכות האנשים, טיפלנו בחולים קשים וגיליתי שיש לי את היכולת להתחבר לאנשים, שיש לי את היכולת להבין, לתמוך, להוביל אותם ולעודד.

לתחום העיצוב הגעתי במקרה, כשנתיים אחרי שאימי הלכה לעולמה, הכל התחיל בסדנה קצרה של 12 מפגשים, שם נדלקתי על התחום והבנתי שאני מאוד רוצה ללמוד את התחום ונרשמתי ללימודים.

במהלך השנים הבנתי שתוכניות העבודה של אבא יחד עם אהבת האמנות של אמא, חלחלו אלי לאט לאט ובאו לידי ביטוי כשיצאתי לעצמאות כמעצבת פנים.

פרק ב': אני והעיצוב

כמעצבת פנים אני מודעת לחשיבות המקצועיות, אבל גיליתי שאני משלבת בין עם כולת העיצוב והמקצועיות עוד כמה דברים:

הגיל שלגמרי משחק לטובתי (נסיון חיים)

האהבה והחיבור שלי לאנשים יחד עם היכולת להבין את העומדים מולי ולהכיל אותם.

אני יודעת ואומרת שהבסיס שלי לעיצוב הם האנשים עצמם.

בכל פרויקט סגנון העיצוב מותאם לקוח, לי חשוב שהעיצוב יהיה פרקטי, עם הרבה מקומות אחסון, אמנות מקורית כי אני פחות מתחברת להדפסים למיניהם.

אוהבת לשלב צמחיה ורצוי שתהיה טבעית, בתכנון עצמו, אני מקפידה על הפרטים הקטנים כמו גימורים, תחזוקה, צבעוניות ומקוריות.

אני גאה בהמצאה שלי – חניה ל I-ROBOT וכל מי שראה את התכנון ביקש אחת גם לעצמו.

אז נכון שלא נולדתי מעצבת פנים אבל ספגתי את האהבה לתחום העיצוב והתכנון בבית וכשאני בתוך פרויקט אני 100% שם.

פרק ג': תהליך העבודה איתי

איך אני מתחילה תהליך עם לקוחות כשאנחנו יוצאים למסע משותף?

שלב ראשון – פגישת ההיכרות בה אני שואלת, חוקרת, כותבת, מתחברת.

שלב שני – אני עוברת על כל השאלות והתשובות, יושבת עם תוכנית הדירה לוחצת על כפתור היצירתיות במוח – זה שורף קלוריות 🙂.

מכינה רשימות מדויקות, מה בדיוק צריך לעצב בדירה, מבלי לשכוח את הפרטים הקטנים כמו טקסטיל, תאורה, אקססוריז ופרטי ריהוט בהתאמה אישית.

התכנון מתמקד מעבר ליופי, על עיצוב פרקטי, אחסון, תחזוקה קלה והכל בהתאמה לבני הבית.

מתכננת את הצבעוניות תוך בניית קונספט עיצובי ולוח השראה.

לעיתים הלקוח יקבל גם הדמיה בתלת מימד.

חוקרת אתרי אינטרנט של חנויות בארץ כדי שהלקוחות ידעו, שהבחירה הסופית ניתנת למימוש והיא לא רק פנטזיה של המעצבת.

פותחת מצגת פאוור פוינט ומתחילה לזרוק פנימה רעיונות ותמונות, מקפידה שכל התמונות תהיינה מתוך אתרי חנויות ולא השראה מסוג שקשה אח"כ למצוא את הפריטים.

אחרי שהמסמך התמלא, אני מעצבת אותו לפי חללי הבית, כל חלל מקבל התייחסות אישית תוך שימת דגש על מיקומים, חשמל, צבעים, טקסטיל, תאורה, חפצי נוי וכו'.

כשהמצגת מוכנה לפרטי פרטים, אנחנו נפגשים שוב הלקוחות ואני, ברוב הפעמים, פגישה פרונטלית. הקפה מוכן, עוברים על כל החומרים, תיקונים מבצעים במקום וברגע שמאשרים את התוכנית העיצובית יוצאים לדרך.

בשלב הזה:

אני מכינה טבלת תקציב , רשימת עבודות, קובעת פגישות עם קבלנים כדי לקבל הצעות מחיר, יוצאים לימי רכישות בחנויות, אני מבקרת באתר בזמן השיפוץ כשהקשר כמעט על בסיס יומי.

תאמינו לי אפילו ז'ול ורן לא היה מסוגל לכתוב הכל בספר אחד, היה צריך לכתוב שני כרכים.

אם שאלתם את עצמכם, איך אני מסיימת את הפרויקט?

קובעת יום צילומים, דואגת לשי ללקוחות, שומרת על קשר בחגים וימי הולדת.

במקרים רבים, ממשיכים קשר חברי עם שיחות טלפון ופגישות לכוס קפה.

המוטו שלי:

עיצוב שמשאיר אתכם בבית